אפנאה בשינה היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר — ואחת המאובחנות פחות. מחקרים מעריכים שמיליוני אנשים בישראל סובלים ממנה מבלי שידעו. אם אתם נוחרים בחוזקה, מתעוררים עייפים גם אחרי לילה שלם, או שבן/בת הזוג מדווחים על הפסקות נשימה בשנתכם — כדאי לקרוא את המאמר הזה.

מה זה אפנאה בשינה?

אפנאה בשינה (Sleep Apnea) היא הפרעה שבה נשימתכם נעצרת שוב ושוב במהלך השינה — לרוב עשרות עד מאות פעמים בלילה. כל עצירת נשימה גורמת לירידה ברמת החמצן ולהתעוררות חלקית, שלא תמיד מורגשת בבוקר.

הסוג הנפוץ ביותר הוא אפנאה חסימתית (OSA) — כשרקמות הגרון מתרפות ומסגרות את דרכי האוויר. הסוג השני, נדיר יותר, הוא אפנאה מרכזית (CSA) — כשהמוח לא שולח אותות נשימה כראוי.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם

מי בסיכון?

גורמי הסיכון העיקריים לאפנאה חסימתית:

אפנאה בשינה ונדודי שינה: הקשר

אפנאה בשינה ונדודי שינה שונים, אבל קשורים. כ-30–50% מהסובלים מאפנאה מדווחים גם על קשיי הירדמות ויקיצה בלילה — תופעה שנקראת "Comorbid Insomnia and Sleep Apnea" (COMISA). כשיש שתי הבעיות ביחד, נדרש טיפול בשתיהן.

כיצד מאבחנים?

האבחון נעשה על ידי פוליסומנוגרפיה — בדיקת שינה שיכולה להתבצע במעבדת שינה או בבית עם מכשיר נייד. הבדיקה מודדת נשימה, חמצן, פעילות לב, ותנועה. רופא שינה או אוטולרינגולוג (א.א.ג) יכוון אתכם.

טיפולים באפנאה בשינה

CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) — מכשיר שמזרים לחץ אוויר בעדינות ושומר על דרכי האוויר פתוחות. זהו הטיפול הזהב לאפנאה בינונית-קשה. רוב האנשים מדווחים על שיפור דרמטי כבר בלילה הראשון.

מכשיר מנדיבולרי — מכשיר שיניים שמתקין רופא שיניים מומחה, מקדם את הלסת התחתונה ופותח דרכי אוויר. מתאים לאפנאה קלה-בינונית.

ירידה במשקל — אחד הפתרונות היעילים ביותר לאפנאה הקשורה להשמנה; ירידה של 10% ממשקל הגוף עשויה להפחית אפנאה ב-30–50%.

ניתוח — אפשרות במקרים נבחרים, בעיקר כשיש מכשול אנטומי ברור.

מתי לפנות לעזרה?

אם אתם מזהים את הסימנים — פנו לרופא משפחה לקבלת הפניה. אם יש גם נדודי שינה — ייתכן שנדרש טיפול מקביל. צרו קשר איתנו לשאלות על שינה.