כשמדובר בנדודי שינה, המוח שלנו עושה דבר מעניין (ומתסכל): הוא מנסה לפתור את בעיית חוסר השינה בדיוק כפי שהוא פותר בעיות בעבודה או בחיים – באמצעות מאמץ, תכנון ובדיקה מתמדת.

הבעיה? שינה היא לא פעולה שאפשר להשיג בכוח. היא תהליך שקורה כשאנחנו משחררים.

מהן "התנהגויות ביטחון" (Safety Behaviors)?

התנהגויות ביטחון הן אותן פעולות שאנחנו עושים כדי "להבטיח" שנצליח להירדם או כדי "לשרוד" את היום שאחרי לילה לבן. על פניו, הן נראות הגיוניות מאוד, אך בפועל הן משדרות למוח שמדובר במצב חירום, מה שמשאיר את מערכת העוררות שלנו דרוכה.

דוגמאות נפוצות להתנהגויות ביטחון:

• בדיקת שעון חוזרת ונשנית: "אם אני ארדם עכשיו, יישארו לי בדיוק 4 שעות ו-20 דקות…"

• כניסה מוקדמת למיטה: כדי "לתת לעצמי יותר סיכוי" להירדם.

• ביטול תוכניות חברתיות: מחשש שאהיה עייף מדי ולא אצליח לתפקד.

• שימוש מוגזם בקפאין או "השלמת שעות" בסופ"ש.

למה זה מזיק לנו?

התנהגויות אלו הופכות לסוג של "קביים". המוח לומד שהוא לא יודע לישון לבד, והוא הופך תלוי בטקסים האלו. הן מגבירות את החרדה סביב השינה ומנציחות את מעגל הקסמים של האינסומניה.

הפתרון המוכח: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאינסומניה (CBT-I)

החדשות הטובות הן שאפשר "לתכנת" את המוח מחדש. כיום, הקו הראשון לטיפול בנדודי שינה כרוניים אינו כדורי שינה, אלא טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאינסומניה.

במסגרת הטיפול, אנחנו מזהים את אותן התנהגויות ביטחון ומחליפים אותן באסטרטגיות מבוססות מדע. אנחנו לומדים איך להפסיק להילחם בערנות, איך לשבור את הקשר השלילי שנוצר בין המיטה לבין המתח, ואיך להחזיר לשינה את הטבעיות שלה.

סובלים מנדודי שינה? הגיע הזמן להפסיק להסתמך על "קביים" ולהחזיר לעצמכם את השקט בלילה.

לחץ כאן כדי למלא שאלון קצר לאינסומניה